מיומנות "הקשבה יוצרת" למנהיגים, ככלי לטיפוח שייכות וחיבוריות ארגונית. מאת: ניצן פימנטל *פתוח לקריאה*
"כ- 40% מהעובדים שוקלים להחליף את מקום עבודתם ורבים מהם גם עושים זאת, לאו דווקא אלה שהייתם רוצים"(מתוך הכתבה של סמדר תדמור גלובס 23.10.21)
אחת המסקנות בכתבה מובילה אל הצורך להקשיב באמת לעובדים, אנחנו מקשיבים, לא?
אז זהו, שאולי אפשר ללמוד עוד על מהי הקשבה, הקשבה עמוקה, כדאי לכם להכיר את ה-"ההקשבה היוצרת",איכות הקשבה עמוקה,שפיתחו פרופ' אוטו שארמר וצוותו ב-MIT הם פיתחו גישה ייחודית המאפשרת טרנספורמציה אישית וארגונית אשר חושפת כוחות מערכתיים המשפיעים על הדרך בה אנשים חיים ועובדים יחד.
הקשבה יוצרת, היא פרי של תיאורית ה-U תיאוריה שכתב שארמר ב-2007 ומהווה שיטה לפיתוח מיומנות מיקוד תשומת לב והקשבה עמוקה. שיטה זו נוסתה בהצלחה בארגונים ובמערכות גדולות באו"ם, בסקוטלנד, בארגונים רבים נוספים בעולם ובאמצעותה ניתן לחזק את תחושת החיבוריות והשייכות של העובדים לארגון, אנשים לקהילות.
הנקודה היא להוביל ולתרגל את אמנות היכולת לפעול מתוך הפוטנציאל העתידי הגבוה ביותר.
תיאורית ה-U אינה רק תיאוריה, אלא מסגרת עבודה המציעה מיומנויות קונקרטיות לחולל שינוי בר קיימא.
שארמר מכנה אותן 4 רמות ההקשבה, הנה מבט מקרוב על כל אחת מהן:
הורדה-Downloading
היא הקשבה לכל מה שאנחנו כבר יודעים. ב"הורדה" אין באמת נוכחות, גם לא הקשבה, הראש במקום אחר וזה מורגש, נקראלזה "הקשבה מזויפת"? היא מלווה ב"אהאה" ו"אוקיי"אבל תשומת הלב במקום אחר, כמו מחכה שיגמר ויתאפשר לי להגיב. אין שום אפשרות לחזור על הדברים שנאמרו בוודאי לא להבינם לעומק. אנחנו בזמן הזה למעשה חושבים על רשימת המשימות שלנו או במקרה הטוב עסוקים בלהכין תשובה טובה..ואיך נדע לזהות? כאשר נרגיש שיצאנו מהשיחה פחות או יותר באותה נקודה ממנה נכנסנו אליה. לא התרחש בה למעשה שום דבר, לא למדנו על העובד/הפרטנר שלנו לשיחה וגם לא על עצמנו כלום, גם לא על המצב לעמוקו .זה המקום ממנו בו רובנו פועלים, על ״אוטומט״.הפרטנר שלנו לשיח דרך אגב, יכול לחוש מתי אנחנו לא שם, מתי אנחנו בעצם משדרים התעלמות לעיתים אף חוסר נימוס כלפיו.
הקשבה עובדתית-Factual
בשלב הזה אנחנו כבר לא מאזינים רק למה שאנחנו כבר יודעים, אנחנו ממוקדים בללמוד את מה שאיננו יודעים, נוכחות ותושמת הלב שלנו מופנית למה שמתחדש עבורנו, אם זו מיומנות או ידע חדש.הקשבה כזו מביאה לשיח המאפשר דיבייט איכותי,משום שהוא מאתגר את מה שאנחנו יודעים, יוצאים משיחה כזאת עם ידע חדש וחוויה שאיתגרנו את הנחות היסוד הישנות. אין ספק שזה שיפור מ"הורדה", שיח כזה הוא לרוב שיח אינטלקטואלי, אנחנו מפרידים את העובדות מהאדם שעומד מולנו, עם זאת אנחנו לא מודעים כלל לתחושות והרגשות או כל דבר הנסתר מן העין בזמן השיחה. אנחנו עלולים להפסיד אינפורמציה חשובה, את כל מה שלא מגולם בעובדות.
הקשבה אמפתית
בהקשבה אמפתית אנחנו כבר מתחילים להתחבר לאדם עימו אנחנו מדברים, זה לא רק שיח של החלפת אינפורמציה, אנחנו נעים מעבר למילים ומתחילים לחקור את הבלתי נראה לעין, תחושות ורגשות המתווספות למילים, מתחילים "לקרוא בין השורות" לקרוא את שלא מדובר.החיבור הרגשי הזה שמתרחש, מאפשר לנו לשים את עצמינו בנעליו של האחר, לראות את הדברים מנקודת מבט השונה משלנו. כשאנחנו רואים את העולם מנקודת המבט של האחר, הלב נפתח. אנחנו מוכנים להיפתח, לנוע להיות נוכחים. בהקשבה אמפתית נוספים מכלול התחושות והרגשות הנוכחים בשיח. בהקשבה אמפתית, פגישות הופכות פרודוקטיביות יותר, אנחנו שומעים את העובדות ואת נקודות המבט של האחר, התגובות יהיו מותאמות יותר לכך שאנו חווים את האנשים שסביבנו. כשאתם בהקשבה אמפתית הרגשתכם וההרגשה של שותפכם לשיחה, טובה הרבה יותר.עד כאן כנראה שלא התחדש לכם הרבה. אולם הקשבה יוצרת היא החידוש שמביא שארמר.
הקשבה יוצרת- Generative
הקשבה יוצרת, היא הרמה העמוקה ביותר של ההקשבה. היא מכוונת להקשבה אל למה שמבקש להיות, שהוא מעבר למה שמרגיש אפשרי. כלומר, להקשיב מתוך העתיד המבקש להתהוות. שיחה המתקיימת תוך הקשבה יוצרת היא שיחה מצויינת! אתם נעים מעבר לחיבור עם האדם העומד מולכם, לעבר החיבור של רעיונות הליבה, אל הפוטנציאל העתידי הגבוה ביותר המתאפשר בעבור האחר. האגו, כמו גם חסמים נוספים כגון שיפוטיות, ציניות ופחד לא נוכחים בשיח כזה. במרחב בטוח שכזה, בשיח איכותי מוכוון עתיד,מתאפשר ליצור משהו אחר, להביא רעיונות חדשים ועימם באים האנרגיה והמכוונות להגשימם.היכולת שלנו לפתח רובד עמוק של הקשבה ושיח, משנה מציאות ומייצר תוצאות טובות יותר,שיתוף פעולה וחיבור ממקום של הלב.
כמה מעט אנו יודעים להגיד מה בשיח של הלב, כמה מעט אנחנו מתרגלים שיח שהוא לא כל כולו אינטלקטואלי?.
היכולת לחבר בין החשיבה והרגש בהכרח מביאה את הרצון לעשייה ממקום עמוק ואותנטי המעצים שייכות, חיבוריות וגם המקור לחדשנות. מנהיג טוב הוא מנהיג קשוב ואמפתי וגם כזה, היכולת לדמיין יחד עם האדם האחר את האפשרות הטובה ביותר בעבורו, ובשל זה גם בעבור המקרו (ארגון למשל). כל שנדרש הוא ללמוד ולתרגל הקשבה יוצרת ולהביא אותה ככלי למחוברות ושייכות ארגונית.
כיצד נדע שהקשבנו מתוך מקום של הקשבה יוצרת?
כאשר נחוש את האנרגיה ותשומת הלב נוכחות ברגע הזה. וכפי שנאמר בכתבה, השקיעו בבניית מערכות יחסים, תנו להם להיות משמעותיים:
When system collapse what is it that we stay with? we stay with each other
ואני מוסיפה,
התבוננו יחד אל העתיד המתהווה, אל האפשרות הגבוהה ביותר של כל אחד ואחת.
על תיאורית ה-U:
היא עוסקת בעיקרה במנהיגות וחדשנות, מביאה התבוננות רעננה עם זרקאור על הכלים, המתבוננים עמוק פנימה אל המנהיג.ה ומה עליה.ו לפתח בפנימיותו.ה.תשאלו מיהי מנהגיה ומיהו מנהיג?- הם הא.נשים המבקשים להביא שינוי, כזה המיטיב עם האדם והסביבה. בתקופה מאתגרת זו, שהמציאות המתבטאת בשיח נטול קשב והתבוננות אל העתיד, איכות ההקשבה הבנת תהליכי העומק וההתבוננות אל עהעתיד חשובות יותר מתמיד. פרופ' אוטו שארמר וצוותהחוקרים ב-MIT הקימו את ה-Presencing Institute שתכליתו להנגיש את הידע והמיומנות על גבי פלטפורמה דיגיטלית יוצאת דופן המאפשרת חיבוריות בין אנשים ומציעה מעגלי חניכה וחממות המאפשרות ליווי מחוללי שינוי באימפלמנטציה.בישראל חברים בקהילת ה-ULab אנשים, רובם באים מהמגזר השלישי וממערכות החינוך.בישראל הוקמה קהילת- GAIA הקשורה אף היא לשארמר וממוקדת יותר במתן מענה לטרנספורמציה הגלובלית המתרחשת לנגד עיננו.
בקהילת GAIA חברים כמה מאות אנשים אם ברצונכם להכיר תיאוריה חדשנית יוצאת דופן אשר מחוללת שינוי ומביאה נקודת מבט חדשה על מנהיגות מוזמנים ליצור קשר למאמרים,סדנאות וייעוץ בארגונים מוזמנים ליצור קשר